אלגוריתמים

נכון שיש ביקוש רב לאנשי תוכנה, אך המלכים הבלתי מעורערים של שוק ההייטק הם האלגוריתמאים שהמשכורות שלהם מזנקות לגבהים בלתי נתפסים ועלו ב 25% ב- 5 השנים האחרונות, כמעט כמו מדד הדיור. אם להאמין להערכה האחרונה של בנק ישראל, הסטטוס הנחשק של האלגוריתמאים אמור להישאר. לא נראה שישראל נמצאת בעמדה שתמלא את המחסור באלגוריתמאים. בנק ישראל טוען ליכולות בינוניות של כלל האוכלוסיה בהסתמכו על מבחני פיזה לתלמידים (ישראל במקום 40) וסקר מיומנויות הבוגרים (ישראל במקומות 28-29 מתוך 34). כלומר למרות ריבוי בעלי התארים האקדמים, ישראל נמצאת בתחתית המדינות המפותחות ביכולות הריאליות. אך סטטיסטיקה מציגה בדרך כלל ממוצעים ולא סטיית תקן ולכן ישנה תקוה שעדיין ימצאו אלגוריתמאים. הצורך הרב באלגוריתמאים גם מזכיר את אחד הנושאים החביבים על סרטי המדע הבדיוני. הרעיון הוא שאנו חיים בסימולציה אלגוריתמית. כמובן שהסימולציה הסבירה נערכת על-ידי אנשים מהעתיד, אשר מנסים לסמלץ את העבר. ישנו ז’אנר בספרות הנקרא היסטוריה-אלטרנטיבית (כדוגמת הספר “1984”). אומנם נדרשות כ 10 בחזקת 35 פעולות חישוב כדי לסמלץ את מוחות כל האנשים שחיו מתחילת ההיסטוריה, אבל חוק מור בא לעזרתנו, כדי שנוכל להעריך מתי יתאפשר ליצור יכולת חישוב כזו שתרוץ בזמן סביר. חשוב שתוכנית המחשב תעבוד מהר, כדי שילד עתידני לא ישתעמם כאשר הוא משחק בסימולציה כזו על האקס-בוקס העתידני. השאלה שאני לא מצליח לפתור, היא איזה ילד עתידני ירצה סימולציה שמחפשת משרות הייטק בצפון ?

פורסם ב 2017


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *