הגבינה שזזה

הקורונה עושה שינויים בדפוסי העסקה שהיו נהוגים. כדי להקטין את סכנת ההדבקה בחברות גדולות, עברה בצרפת תקנה זמנית שמתירה לעובדים לאכול ליד שולחן העבודה. התקנה תקפה בחברות עם 50 עובדים ומעלה. זאת נסיגה זמנית בתנאי העבודה המקודשים במדינה שבה מתייחסים לארוחות ברצינות. היות שבצרפת, יש לאכול ארוחת צהריים בפינת אוכל, קפיטריה או מחוץ למשרד.

ובארצנו, היות וחברות התרגלו לכך שמהנדסי תוכנה עובדים מהבית. חברות רבות צמצמו שכירות של שטחי נדלן וניצלו את ירידת מחירי השכירות בקרוב למחצית, כדי לפתוח מחדש חוזי שכירות.  בזמן שישנם 3.5 מיליון מ”ר של משרדים פנויים במרכז וקבלנים מבקשים הסבת יעוד מסחרי למגורים. הביקוש לאנשי הייטק רק התגבר, בעיקר בתוכנה. כך יצא שחברות התוכנה במרכז שמחפשות בנרות מועמדים, הגבירו את העברת התפקידים לחו”ל וגם גילו שיש אנשי תוכנה בצפון. פתאום מועמדים ברמת הגולן מוצאים עבודה מהבית בקלות בחברות במרכז אשר “שותות” את אנשי ההייטק הצפוניים. צעד מבורך להתיישבות בצפון, צעד בעייתי עבור החברות הצפוניות שצריכות להתחרות עם תנאי השכר הגבוהים של המרכז.

פורסם ב – 2021


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *