הכסף ממשיך לזרום משוק ההון. זה ניכר בייחוד בחברות המוכרות תוכנה-במודל-שירות. חברות אלו מתומחרות על-ידי שוק ההון במכפילים גבוהים של 20 עד 25. אלה מכפילים הגבוהים פי שנים משווי החברות בתחומים יותר מסורתיים. כמובן שיש גם חברות יוניקורן ללא רווחים, שבהן אין משמעות למכפיל. הכסף הזול מאפשר למנהלים לשכור משרדים במחירים גבוהים, המנהלים צריכים להראות פיתוח ומכירות בקצבים בלתי אפשריים. אז יש צורך בעוד מהנדסים בגוון פול-סטאק.
אם בעבר ידענו לצפות שכאשר מגיע מנכל חדש שגר רחוק מהמשרד, יש סיכוי סביר שמיקום החברה יועתק. עכשיו אנו בשוק של מועמדים. המועמדים גרים בתל-אביב והם לא מוכנים לעבוד במקומות שאליהם הקורקינט לא מגיע. אז ממקמים את החברות בקרבת מועמדי הדור החדש, ליד תל-אביב (כלומר לא רעננה או פתח-תקוה).
לפני הקורונה, כלומר לפני שנתיים, מחירי השכירות (עם דמי ניהול וחניה) במגדלים ליד רכבת השלום הגיעו עד 140שח למטר רבוע. הקורונה גרמה לנטישת המשרדים ולירידת מחיר של כ 40%. כיום הביקושים למשרדים חדשים חזרו והמחירים האמירו עד 180-200שח למטר רבוע. אפשר למצוא משרדים בכפר סבא ב 60שח למ"ר, אבל המועמדים הפוטנציאלים לא גרים שם.
אוקיי, אבל היום העבודה היא היברידית (למגינת ליבם של מנכלים רבים). חברות מסויימות מצמצמות שטחים ואומרות לעובדים שכעת עוברים לשיטת הכיסא-החם. כלומר, יש להוציא תמונות משפחתיות וחפצים אישים מהשולחן ולחלוק את עמדת העבודה עם עובד נוסף שמגיע בימים אחרים. לעומתן יש הנהלות שרוצה מטעמי גיבוש, שלפחות יום אחד בשבוע כל עובדי החברה יהיו ביחד. אז לא ניתן לעשות שיתוף של כסאות בין עובדי החברה. אם תהיה ירידה בהזרמת הכספים משוק ההון, אולי תעלה האפשרות של פיצול שבוע העבודה בין 2 חברות גדולות שכיום לא ממש מיושמת (למרות שבפועל זה רק דורש סלילת תשתיות מחשוב כפולות). אולי בתקופות רזות שיתוף משרדים בין שתי חברות עוד יהפוך לנורמה.
פורסם ב- 2021