אז מה אנחנו למדים מאקזיט ה 15 מיליארד דולרים של מובילאיי. קודם שאפו לירושלמים שזה האקזיט הגדול השני. הראשון היה אנ.די.אס שנמכרה לסיסקו ב- 5 מיליארד דולרים. לא נשכח גם את בי.אר.אמ, אקזיט ישן שאת פירותיו, דרך הבעלים – אלונה ברקת, רואה כיום אלופת המדינה בכדורגל, הפועל באר-שבע. שנית, למרות שרוב תעשיית ההייטק נמצאת במרכז לעומת הפריפריה, משקל האקזיטים הגדולים לא קיים באותו יחס לכמות החברות במרכז. האם חברות במרכז ממהרות להימכר. מלבד וייז שנמכרו במיליארד דולר לגוגל, שאר מכירות הענק היו לפני הרבה שנים. כלומר מרקורי שנמכרה ב 4.5 מיליארד דולרים להיולאט-פקארד וכרומטיס שנמכרה בימי פיצוץ בועת ההייטק גם ב 4.5 מיליארד דולרים (לא הזכרנו את צ'ק פוינט שהנפיקה). ובצפון, רוב החברות שנמכרו היו בתחומים מולטי-דיסציפלינאריים, זאת לעומת המרכז שבו המשקל של חברות התוכנה הטהורה הוא גדול יותר. אקזיטים משמעותיים בצפון התחילו עם אלסינט שנמכרה ב 370 מיליון דולרים לג'י.אי ומרקוני וכוללות בנוסף את ביוסנס שנמכרה לג'ונסון ב 450 מיליון דולרים. גלילאו שנמכרה ב 2.7 מיליארד דולרים למרוול. ישקר נמכרה ביותר מ 4 מיליארד דולרים לוורן באפט ולאחרונה אנפורנה שנמכרה לאמזון ב 350 מיליון דולרים. גיוון נמכרה ב 860 מיליון דולרים לקובידיאן (שנמכרה למדטרוניק). ולא נשכח את ליבה שנמכרה ב 320 מיליון דולרים לסיסקו – אקזיט משמעותי, אם נזכור שהחברה נמכרה מאוד מהר, בשלבים ראשוניים. חייבים לציין שכל המספרים המוזכרים עד כה לקוחים מפרסומים בעיתונים, עם סטיית תקן, ואילו המספרים המדוייקים ידועים רק לרשויות המס. השאלה המעניינת, האם הפרסום של עסקת מובילאיי תמשוך את הצעירים לסטארטאפים. כיום הנטיה המובהקת של הצעירים היא לחברות גדולות, לעומת הדור הקודם שהתעניין יותר בעבודה בחברות הזנק.
פורסם ב- 2017