קוצו של יוד

למהנדסי האלקטרוניקה יש את חוק מור שמנבא את קצב ההתפתחות של רכיבים. לפסיכולוגים יש את אפקט פלין שמנבא את העליה ברמת המשכל לאורך השנים, הנובעת בעיקר משיפור בתפיסה האבסטרקטית של השפה. אם היו עושים מחקר במשאבי אנוש, היו מוצאים עליה במספר שגיאות הכתיב בקורות החיים. אני מאמין שהגורם הוא הציפיה שלנו שתוכנות עיבוד התמלילים יצביעו על השגיאות או אולי הצורך במהירות, כולל בהקלדת מסרונים, גרם לכך שמקובל לשלוח טקסט עם שגיאות. העניין שרבים לא בודקים את קורות החיים שהם שולחים. לרוב מדובר בשגיאות חסרות משמעות, אבל לפעמים ניתן לשפר את קורות החיים על-ידי בדיקה מהירה ולהימנע מטעויות כתיב
"
כדוגמת: "ניהול צוות עבדים" או "קורס פיתוח תוכנה דוט ניט
מהצד של החברות, אנו מברכים על התבטאות מעצבנת שהחלה להיעלם מצד המראיינים. בשנים הראשונות לאחר שהתחילו לשדר בטלויזיה את סדרת הריאליטי "הישרדות", היו אומרים לנו שהחליטו לא לקבל מועמד לעבודה "למרות שהוא בהחלט ראוי". לאחרונה פשוט המילה "ראוי" יצאה מהאופנה וטוב שכך. פורסם ב – 2012.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *