בקורס 101 כלכלה, לימדו ששווי חברה נובע בין-השאר מכך שהיא מחלקת דיבידנדים על הרווחים. אבל כללי המשקיעים בבורסה השתנו, הם מוכנים לחכות שנים לדיבידנדים. כך חברות כדוגמת אמזון הגיעו לשווי שיא מבלי להציג רווחים עד לאחרונה. נראה שהבורסה מקדשת את גרדיאנט הצמיחה מתוך הנחה שכל שיפוע נדון להישאר או אפילו לעבור לגידול מעריכי. לכן, זו שעתן היפה של חברות שהגיעו במהירות למכירות נאות. זהו שיפוע שמתורגם בבורסה לשווי של מיליארדים. חברות ההייטק במרכז שעוסקות בתחומים החדשים גייסו מאות מליוני דולרים של "כסף זול" בניו-יורק והפכו ליוניקורנים. כעת הן מחפשות להמשיך להציג צמיחה ולשם כך צריך להרחיב את מוצרי התוכנה שלהן. כמומחים לצפון, אנו נשאלים לגבי ההיתכנות של הקמת מרכזי פיתוח בצפון שיעסיקו מאות אנשי פול-סטאק. כסף יש – אנשי תוכנה מחפשים בנרות. נראה שבמרכז, דרישת הסף היא חמש יחידות בגרות במדעי המחשב. מי זוכר שעד לפני מספר שנים התעשייה חיפשה אלגוריתמאים עם תואר אוניברסיטאי מתקדם ואנשי תוכנה עם תואר במדעי המחשב. כעת המעסיקים מתחלקים לשני סוגים. הראשון שייך לכלכלה הישנה שבה: מוכרים מוצר, מנכים הוצאות ועם מה שנותר אפשר לשלם משכורות. היות שיש תקרה למחיר שבו לקוח מוכן לקנות את המוצר, אז יש גבול למה שנותר לתשלום משכורות. בכלכלה הישנה, חברות קטנות וחברות סטארטאפ נאלצו להתחרות בחברות הגלובליות עם מערכי שיווק ענפים, שמוכרות בפרימיום ויכולות לשלם שכר גבוה. מצד שני, בכלכלה החדשה, שנים של ריביות אפסיות והרחבה פיננסית התעצמו בזמן מיתון הקורונה. השקעות זרמו ליוניקורנים החדשים וכיום בגלל שיש להם שילוב של הרבה כסף עם צורך עז להתרחב, הם מעלים את הצעות השכר. הכסף ברובו לא הגיע ממכירות בעבר, אבל יש להוציאו עכשיו כדי לפתח מוצר שימכר בהמשך. האינפלציה בשכר במקצועות התוכנה זולגת באחוזים פחותים גם למקצועות אחרים. בתקופת הסגרים הביקוש לעובדים לא מצא מענה, בגלל שכולם שקעו באזור הנוחות של עבודה מהבית וטיפול בילדים שלומדים בזום. כיום האנשים בחברות ההייטק יוצאים לחיפוש עבודה תוך כדי שהם נהנים מעליות השכר הנגרמות בגלל המחסור בעובדים.
מתי כל הטוב הזה יעצר? זו שאלת טריליוני הדולר.
פורסם ב- 2021