ג'ק מא, מייסד ענקית המסחר המקוון עלי-באבא, גרם לאחרונה לדיון ברשת לאחר שאמר לאחרונה שיש לעבוד משעה 9 בבוקר עד 9 בערב במשך 6 ימים. בתגובה עובדים ממיקרוסופט בסין פתחו מאגר בגיטהאב עם קריאה לחברות ההייטק למתן את הציפיה מהעובדים לשעות עבודה נוספות התואמות את שעות 996. בישראל נהוג לחשוב שבהייטק עובדים כ 20-25 שעות נוספות בחודש,מעבר ל 9 שעות העבודה היומיות. כמו כן שבישראל עובדים פחות שעות עבודה מאשר במזרח הרחוק ויותר שעות מאשר במערב. בהייטק הישראלי ישנן חברות בהן 17:00 זו שעה באמצע-היום ואחרות שבהן זו השעה שבה יוצאת ההסעה הביתה. העבודה גם לא נגמרת כאשר מגיעים הביתה. לאורך השנים אנו רגילים לקבל מיילים בשעות הלילה הקטנות, ממנהלים שאנו מחפשים עבורם עובדים. לעומת זאת בצרפת החוק מנסה לעודד בעסקים הגדולים את הנורמה לפיה עובדים לא יענו למיילים לאחר שעות העבודה. באופן היסטורי בעולם המערבי עובדים פחות מאשר במאה ה-19 שבה היו עובדים מעל 60 שעות שבועיות. ב 1970 כבר עבדו במערב בממוצע כ 40 שעות שבועיות. כאשר ב 50 השנים האחרונות בכל ארצות המערב (כולל יפן), נרשמה ירידה מתונה במספר שעות העבודה. צרפת וגרמניה שבהן ב 1970 עבדו מעל הממוצע, הראו את הירידה הגדולה ביותר במספר שעות העבודה. בצרפת שבוע העבודה הרשמי כיום הוא בין 35 שעות. זה לא אומר שבהייטק הצרפתי כולם עובדים 7 שעות ביום. אלא שכאשר עובדים 9 שעות, מקבלים תשלום נוסף או חופש שנצבר עם שעתיים נוספות. בשנה שעברה הכלכלה המשגשגת עזרה לארגון עובדי תעשייה גדול בגרמניה לסכם עם המעבידים על הורדת שבוע העבודה מ 35 ל- 28 שעות. גם בחופשה השנתית, הצרפתים עם חמשת שבועות החופשה השנתית, מקנאים בגרמנים שרבים מהם מקבלים 6 שבועות חופשה בשנה. בכל זאת נציין שבהייטק הגרמני מעבידים לעיתים יבקשו מהעובדים לפצל את 6 השבועות למספר חופשות, כי גם שם יש פרויקטים לחוצים. בארה"ב, חופשה הינה הטבה ולא חובה על המעביד. רוב העובדים בחברות קטנות בסקטור הפרטי מסתפקים ב 14 ימי חופשה שנתית (פלוס-מינוס כתלות בוותק). בישראל חברות ההייטק נותנות בדרך-כלל 15-23 ימי חופשה בשנה. יש לזכור שממוצעים לא מראים סטיית תקן. בכל הארצות יש הבדל משמעותי בין חברות שונות ובין הסקטור הפרטי והציבורי.
פורסם ב- 2019