תכנון קריירה

להלן סקירה של אספקטים שונים בתכנון קריירה בהייטק:

המשך הלימודים | סולם התפקידים | תקשורת עם המנהל | חברה משלכם | גודל החברה

האם ללמוד תואר מתקדם:
התעשייה מחשיבה תארים מתקדמים. אבל במשורה. בעיקרון יש לאורך השנים אינפלציה בחשיבות של תארים מתקדמים. התעשייה מעדיפה שהדרגים הניהוליים או הסמכויות המקצועיות יהיו בידי עובדים עם תארים מתקדמים יותר מאשר התארים של אלה העובדים איתם. ההעדפה למועמדים עם תארים מתקדמים, מורגשת בעיקר בחברות הגדולות. ככל שהמצב הכלכלי פחות טוב והשוק חלש עבור מועמדים, כך יש יתרון לבוגרי תארים מתקדמים או מוסדות נחשבים. ככל שיש היצע רב של מועמדים לתפקידים מסוימים, כך יש יתרון למועמדים עם תארים מתקדמים. ישנם מקצועות (לדוגמא: אלגוריתמים, פיסיקה, ביולוגיה) בהם תואר מתקדם נחשב כתנאי סף. אבל… למרות שיש קורלציה חיובית בין תואר מתקדם להתקדמות מקצועית, כאשר יש דרישה גדולה מהשוק לעובדים אז הקורלציה יורדת. ניסיון מקצועי רלוונטי תמיד מחזק את היתרון של מועמד לעומת בעלי תארים מתקדמים עם ניסיון רלוונטי פחות. אם רוצים להתקדם לתפקיד ניהולי או תפקיד של מומחה מקצועי, אז תואר מתקדם יכול לעזור (גם בחיזוק הרגשת תחושת הביטחון העצמי ובהתאם את מקל על הניסיון להתמודד על תפקידים כאלה). שוב כאשר יש היצע של מועמדים, אז התואר המתקדם בהחלט עוזר. בלי קשר לקריירה, לימודי תואר מתקדם, מפתחים את המחשבה ומרבית האנשים פשוט נהנים מלמידה ורוצים ללמוד. בכל מקרה, עדיף לא לדחות את ההחלטה. זה נכון בייחוד אם אין לכם ילדים קטנים אשר מביאים שמחה ומעט זמן פנוי. אם אתם נוסעים לבד לעבודה, שקלו לנצל את הזמן להעשרה מקצועית ואישית. ישנם המון פודקסטים בנושאים מגוונים.

סוגי תפקידים:
בחברות הייטק, למעלה ממחצית העובדים עוסקים בתפקידי פיתוח. אלה מתחלקים לאנשי פיתוח נטו. נקרא להם תפקידים ורטיקלים (מהנדסי תוכנה, חומרה, מכונות, ביוטק, בדיקות) ובנוסף בעלי תפקידים רוחביים אשר עוסקים בממשקים בין צוותי פיתוח שונים, לעיתים מדיסציפלינות שונות (מנהלי פרויקטים, מהנדסי מערכת, איכות, מנהלי מוצר בפיתוח). בנוסף לחלוקה רוחבית ואנכית, ישנה גם החלטה, האם להתפתח בכיוון הניהולי או להפוך למומחה מקצועי, מעין גורו טכנולוגי בתחום מסויים. לא הזכרנו תפקידים נוספים (העברה מפיתוח לייצור, מערכות מידע, תפעול, אדמיניסטרציה). פעמים רבות, מהנדסים המסיימים תואר ראשון, רוצים לנסות כוחם בתפקידי פיתוח. אחר-כך, הם ממשיכים לתפקידים המתאימים יותר לנטייתם האישית. כלומר, בוחרים בין תפקידים רוחביים, מקצועיים או ניהוליים. בנוסף הם מחליטים, האם הם מעוניינים לעבוד מול גורמים מחוץ לחברה (מכירות, תמיכת לקוחות, pre-sales, שיווק). בתפקידים אלה עם ממשק חיצוני, יש בדרך-כלל גם אספקט של נסיעות לחו"ל ושיחות מחוץ לשעות העבודה. זאת מהסיבה שלרוב השוק נמצא בחו"ל. לא משנה, באיזה תפקיד בוחרים, בעולם ההייטק, חשוב לאורך השנים להישאר מעודכנים טכנולוגית (hands-on).

דברו:
רוצים קידום, תגידו. שבו עם המנהלים שלכם ותסבירו להיכן אתם מעדיפים להתקדם. מאוד יתכן שהכיוון שאתם רוצים לעסוק בו, לא יתאים למה שמנהל צריך בפרויקט הנוכחי או שהוא לא חושב שאתם מתאימים לתפקיד אחר, בגלל סיבה מקצועית או אישיותית. יתכן ויבנו לכם אופק מעניין או ש"ימרחו" אתכם ויבקשו שתחכו (מה שקורה הרבה. היות שלרוב המהנדסים אין את ההיכרות עם מגוון התפקידים, הדינמיקה בתוך החברה והאפשרויות המקצועיות). יתכן שהמנהל צודק ויתכן שלא. יתכן שחבל על הזמן של השיחה, אם אתם לא מעריכים את הידע והיכולת של המנהל לעזור לכם. במקרה כזה, בדרך-כלל אנשי משאבי-האנוש בחברה, הם כתובת טובה להתייעצות. ישנם אנשים שקמלים בתפקיד וחברה מסויימת ופורחים בתפקיד או חברה אחרת. יתכן שתצטרכו לעבור צוות או חברה. זכרו שהאנשים בתפקידים בכירים, הם לאו דווקא המוכשרים ביותר. הם פשוט בחרו נכון ועשו את השינויים בזמנים הנכונים, אם מבחירה או במזל.

יזמות:
אם זה מדבר אליכם. קדימה. ביל גייטס, צוקרברג, פייג' וברין הקימו את מיקרוסופט, פייסבוק וגוגל עוד בהיותם סטודנטים. האבסורד הוא שהם מועמדים פחות טובים לחברות הגדולות, כי הם לא סיימו את התארים. ישנם הרבה אנשים שמנהלים את החברות שהם הקימו. פייג' וברין רצו לסיים את התואר השלישי, אך הם קיבלו הצעות נמוכות לטעמם לרכישת האלגוריתם שלהם ולכן החליטו על הקמת חברה משלהם: גוגל. ישנן דרכים שונות לפתוח עסק. בהתאם למשאבים, ישנם מהנדסים שעובדים על אב-הטיפוס בשעות הפנאי ויש כאלה שלוקחים פסק-זמן מעבודה כשכירים כדי להקדיש את כל הזמן לעסק. בדרך-כלל, יש לפחות שני אנשים בחברה. האחד מתמקד בפיתוח אב-טיפוס למוצר. והשני בפן העסקי, כלומר גיוס כספים, התאמת תכונות המוצר לדרישות השוק, בניית שיתופי פעולה ומציאת לקוחות שינסו את המוצר בגרסתו הבסיסית.

לעבוד בחברה גדולה או קטנה:
אפשר גם וגם, בתקופות שונות במהלך הקריירה.
בעיקרון, מבחינת התפתחות מקצועית, יכול להיות מועיל לעבוד בחברה קטנה כבר כבוגר. הבעיה שבניגוד לארה"ב, בישראל החברות הקטנות מעדיפות לקבל מהנדסים לאחר שכבר צברו שנת ניסיון. לכן החברות הגדולות, עם רוחב-הסרט והכיסים העמוקים "תופסות" את הבוגרים או את הסטודנטים בשנה האחרונה ללימודים. רבים מבוגרים אלה, לא יעברו לחברה קטנה ברגע שיוכלו (בדרך כלל, לאחר שנת ניסיון אחת) וישארו מכח-ההתמדה בחברה הגדולה.

חברות קטנות – יתרונות:
• קצב הפיתוח והעשייה הוא ממוקד ומהיר יותר, ללא צורך בישיבות תיאום מייגעות.
• הרגשת עשייה והשפעה גדולה, כי כל עובד אחראי על מגוון רחב יותר של תחומיים ונושאים.
• אתם לא עוד בורג במכונה גדולה, אלא התרומה שלכם יותר מורגשת.
• במקרה של סטארטאפ עם אקזיט, סיכוי לסגור את המשכנתא או להיות עשיר.
• קידום מהיר בתפקידים מקצועיים ובדרג ניהולי
• למידה מקצועית מהירה ומגוונת של תחומים שונים, בסה"כ אפשרות ללמוד את מכלול נושאי המקצוע יותר מהר.
• סיכוי יותר גדול לעבוד מתחת למנטור ולכן למידה משמעותית.
• במקרה של סטארטאפ, סיכוי לעבוד בטכנולוגיות אחרונות על פרויקט חדש (אין מוצרים ישנים הדורשים תמיכה).

חברות גדולות – יתרונות:
• אפשרות להעמקה בתחום מקצועי ספציפי
• ישנם תתי-תחומים ו"פינות" שיעסקו בהם רק בחברות גדולות.
• הכרות עם מתודולגיות ותהליכי עבודה מסודרים ומובנים
• הכרות עם נושאי פוליטיקה ארגונית
• שכר חודשי גבוה יותר. רוב הסיכויים שתרוויחו שכר שנתי יותר גבוה מזה של מייסדי גוגל (דולר אחד לשנה), אבל תחזיקו פחות מניות…
• אפשרות לעבודה מול סניפים בארצות אחרות עם תרבויות ארגוניות שונות.
• הכל יותר גדול, ישנם משאבים לכלי פיתוח, בקרה וניהול,
• תחושה שמשחקים ב"מגרש של הגדולים".
• חשיפה להיקפים מסחריים ופיתוחיים גדולים, פשוט כי הפרויקטים והממשקים יותר גדולים.