הבינה המלאכותית נמצאת בקצב גידול שהוא מעריכי ומוכפל כל חצי שנה. מאז שיצא גיפיטי 3.5 לפני כשנתיים, נראה שמודלי השפה הפכו פי 100 יותר עוצמתיים… ועם פחות הזיות. קשה לנבא היכן נהיה עוד חמש שנים. אם כיום ארון מעבדים יכול להריץ מודל עם טריליון פרמטרים, היכן נהיה עוד עשור ? היכן צווארי הבקבוק ? ניתן למנות את הבעיות באספקת רכיבים, ויותר מכך, בהקמת מרכזי עיבוד נתונים נוספים ואספקת החשמל אליהם, שלא עומדת בקצב הגידול – עבורו נדרשת הקמת תחנות כוח גרעיניות קטנות. אבל, יש גם את הפקטור האנושי. גם כאשר התרחשה בועת הדוטקום, פותחו אפליקציות שאנשים לא ידעו לאמץ ולהשתמש בהן. כיום גם בעולם העסקי, האנטרפרייז עוד לא אימצו AI בקצב שבו ההייטק מסתגל לטכנולוגיה החדשה. גם בתוך חברות ההייטק, קצב אימוץ הטכנולוגיה החדשה אינו שווה. הראשונים לאמץ את מודלי השפה הם אנשי התוכנה. אבל קצב ניהול פרויקטי הפיתוח, משרשרת הפיתוח דרך הייצור, הרגולציה ועד תקציבי הלקוחות, עוד לא עובדים בקצב שה- AI מאפשר. ולא הזכרנו את האקדמיה, שעדיין מלמדת קורסים שלא רלוונטיים לחברות ההייטק. התחושה שהפקולטות מתמקדות בלימוד אינפי ברמה גבוהה, בעוד שהסטודנטים מסיימים תואר ראשון ללא ניסיון רחב בכלים שבהם יצטרכו לעבוד בתעשייה. מה דעתך?
פוסט זה לא נכתב על-ידי AI
פורסם ב – 2025