באנגליה פורסם סיפור על זוג שנפרד לאחר שחברתו ראתה בדואל המסונכרן שלהם את הברכה ששלחה אפליקציית הפיטביט על שריפת מאות קלוריות בין 2-3 בבוקר. זאת בזמן ש"בילה עם חברים". הסיפור קשור לדרישה הגבוהה למועמדים שאנחנו רואים מחברות של מכשור לביש או של חישה מרחוק שבעזרת ניטור רציף וביג-דאטה מצליחות לייצר תובנות לגבי הבריאות שלנו. אלו נתונים חדשים שנעלמו מעיני הרופאים במהלך הבדיקות התקופתיות. שנת הקורונה הסיטה תקציבי-רכש ולכן גם משרות פיתוח, מציודים הוניים גדולים למוצרים קטנים שברוח התקופה מיהרו להוסיף מודולים לגילוי קורונה. התחרות על אנשי הביג-דאטה התעצמה בגלל הריבית הנמוכה והכסף שזרם לבורסה. כפועל יוצא, היוניקורנס במרכז יצאו במבצעי גיוס של מאות אנשי פיתוח ומושכים טלנטים מחברות יותר סולידיות. האם נחזור לשנת 2000 שבה בעיצומה של בועת הדוטקום כדי להתקבל לעבודה בהייטק הספיקה היכרות עם מיקרוסופט אופיס? אולי לא, אבל חברות הייטק שכבר מיצו את פוטנציאל המהנדסים, מכריזות שאצלן אין צורך בתואר אקדמי. הן פשוט לא יכולות לחכות למהנדסים שייצאו ממסגרת הנוחות שבה הם נתקעו בגלל החשש משינוי בזמן משבר הקורונה. הבעיה מבחינתנו היא שכאשר המהנדסים מחליטים לזוז מהחברות עם המוצרים שדועכים. הם כבר נחשבים למיושנים בידע הטכנולוגי שלהם. השוק זז והכישורים שלהם כבר שייכים לעבר.
פורסם ב – 2021